התחזית לסגר הבא: יהיה חם

ההתעוררות בשוק הביוטק חושפת כמה בעיות שרלוונטיות לכולנו. ענת הדר, מבכירות המגייסות בתחום, מתארת מגמה אופטימית מחד ואתגרים לא פתורים מאידך.

מה לא נכתב כבר על משבר הקורונה. אולי העובדה שכבר לא מדובר במשבר, אלא במציאות חדשה וקיימת, שכולנו כבר חיים לפיה. לדאבוננו היא מציעה פחות וודאות מהמציאות הקודמת, אבל גם אי ודאות קבועה היא סוג של ודאות.

אחד השווקים שחווים את השינוי המשמעותי ביותר כתוצאה ממציאות הקורונה החדשה זו תעשיית הביוטק, שאחראית בין היתר על ציוד ומכשור רפואי, פיתוח תרופות, חיסונים וקנאביס. בגדול, כל מה שקורה בעולם כרגע.

מי שצופה מהצד בתעשייה הזו מנסה במרץ להתמודד עם המציאות החדשה, לצד השינויים המוכתבים על ידי אלו שאמורים לנהל את המשבר, זו ענת הדר, שמנהלת את תחום הביוטק בקבוצת נישה ונושמת את התחום במהלך 20 השנה האחרונות. ואיך נאמר זאת בעדינות, לצד הצמיחה היא רואה גם אתגרים.

ענת, מה השתנה מהסגר הראשון ועד היום?

"כולנו זוכרים איך זה התחיל: אי ודאות, בלגאן. בהתחלה כולם ישבו על הגדר וחיכו לראות מה יקרה. אי הוודאות הזו הובילה הרבה חברות להתכנסות דפנסיבית, וצמצום בכל מה שניתן היה. אבל כשמסתכלים על הסגר השני זה כבר נראה אחרת לגמרי: יותר ויותר חברות כבר הבינו שזו הסיטואציה וצריך ללמוד לעבוד איתה.  חלק ניכר מהעבודה האדמיניסטרטיבית שמאחורי הייצור הועבר לעבודה מרחוק מהבית ואת העבודה הדורשת נוכחות במעבדות עושים בקפסולות.

ראינו שלמרות הכל החיים ממשיכים. כמו בתחום הקמעונאי ותחום הצרכנות  מי שידע להמציא את עצמו ולהתאים את הייצור לדרישות של המציאות החדשה שרד יפה. בתחום השיווק הבינלאומי יש פחות נסיעות לחו"ל, אבל יש זום, יש יותר שיווק אונליין התחילו לעבוד עם כלים חדשניים חליפיים, אנחנו חלק ממהפכה שפשוט התרחשה בפרק זמן הרבה יותר קצר ומיידי".

מה קורה כרגע בשוק מבחינת משרות?

"אם אחרי הסגר הראשון זה היה יותר שוק של חברות, כאשר מועמדים רבים הוצאו לחל"ת, צומצמו היקפי המשרות וחלק אף הורידו בשכר מה שגם לתנועה של מחפשי עבבודה , היום, חודשיים אחרי הסגר השני אני יכולה לומר שחזרנו לשוק של מועמדים שמקבלים הצעות ובוחרים,   גם רמות השכר לא נפגעו משמעותית ,  אנחנו רואים עליה של לפחות 25% משרות ביחס לסגר הראשון, בניהן הצעות אטרקטיביות בחברות יציבות ששרדו את הקורונה ומגייסות".

אין ספק שהמגמה הזו מציגה את המציאות החדשה: מצד אחד הקורונה עדיין כאן, מצד שני, יש כאן כבר ודאות מסוימת. הסבב הבא כבר ידוע לכולם מראש, מה שמאפשר לחברות הביוטק והביומד להתאים את לו"ז העבודה כדי לעמוד בביקושים. התשתית עצמה כבר הותאמה.

 מאז תחילת הקורונה תחום הביוטק  שלצד החיסונים ותעשיית הפרמצבטיקה, אחראי על מכשור רפואי כמו CT, סטנטים ללב, מערכות הולכה למוח ועוד המון, נמצא בחודשים האחרונים בלב תשומת הלב העולמית,  הביוטק חווה התאוששות הדרגתית, ודרישות חדשות לפיתוחים ולהכשרות שיעניקו מענה למשבר.

"זה תחום שיש בו שליחות – הצלת חיים ושיפור איכות חיים", מציינת הדר. "השוק הזה מורכב מלא מעט חברות איתנות עם מוצרים ופיתוחים משמעותיים, והן עובדות בשיא המרץ כדי למצוא פתרונות לאתגרים שהעולם כולו עומד בפניהם בשנה האחרונה. זה שוק מולטידיסיפלנרי והאנשים שעובדים בו מגיעים עם ניסיון בהרבה תחומים שונים: הנדסה, אופטיקה, חומרים, ביולוגיה, כימיה, פרמצבטיקה,  רבים מהם אגב מגיעים ממניעים אנושיים  של רצון לעסוק בתחום מציל חיים ולא רק מניעים כלכליים.

ביחס למה שראית עד לנקודה זו, מה את צופה להמשך?

 "ראינו שהעולם כבר מתחיל לחזור לעצמו כך שלפחות בתחום הביוטק שינוי לרעה אנחנו כנראה כבר לא נראה: גם בגלל האדפטציה הארגונית שארגונים עשו, וגם כי החברות החזקות כבר מספיק איתנות בשביל להתמודד עם כל מה שיקרה בדרך. אגב, גם גיוסי הכספים בתקופה הזו לא נפגעו משמעותית . לאור אלו אני צופה אפילו המשך של העלייה: בחודש-חודש וחצי האחרונים ראינו התעוררות מטאורית, ואני מאמינה שבקצב הזה תוך חודשיים השוק יחזור לעצמו".

איפה זה בא לידי ביטוי?

"בעולמות של הרגולציה, המחקרים הקליניים, איכות  יש דרישה מאד גדולה. גם בתחום הפארמה ובתחום הרפואי: רוקחים, רישום, פיתוח, מכשור רפואי.  כל אלו כבר התאוששו לגמרי. זה כמובן הצד האופטימי. בצד האתגרים העתידיים אני צופה חוסר התארגנות  סביב ההגעה של החיסונים לקורונה".

חיסונים לקורונה

"כשיגיעו החיסונים – 8 מיליון, בטוח שיצמחו תפקידים סביב זה. כל הנושא הלוגיסטי, המערכות התומכות – גם לשיווק, גם לאחסנה וגם לאיכות. אני צופה שתצמח תעשייה מאד משמעותית מסביב לכל העניין.  חיסונים לקורונה צריכים להיות מטופלים בדרך שונה. פייזר למשל הצהירו שהחיסונים שלהם צריכים להישמר בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות,   יש מערכות שלמות שצריך לפתח ולבנות, זה דורש התארגנות מוקדמת.  כל זה אמור לקרות כבר ברבעון הראשון של 21, וההתארגנות צריכה להיות עוד  לפני, ואנחנו כבר לא הרבה לפני.  

 הדר: "בהתחלה היה פה הצורך של עובדי מעבדות הקורונה. היה צורך בהכשרות מסוימות מאד של עובדים, והיו חסרים מאות עובדי מעבדה עם ההכשרות הנדרשות. זה לא רק סביב המחסור שהיה בערכות הבדיקה, אלא גם באנשים שיוכלו לתפעל אותן. צריך להבין שעובד כזה צריך הכרה של משרד הבריאות, אחרי שעבר הכשרה ייעודית וסטאז' – תהליך שלוקח זמן.

רפורמת הקנאביס

עוד נושא צומח הוא רפורמת הקנאביס: מעבר מרישיון למרשם מרופא מומחה, שיווק ישיר מהיצרן לצרכן, הוצאת מוצרים עם פחות מ-0.3% THC מפקודת הסמים ותיקונים נוספים לרפורמת הקנאביס  האם כאן נראה שינוי מגמה מבחינת ההיערכות?

הדר: " צריך  להכין תשתית ליישום שלהם בפועל. למשל לגבי רפורמת הקנאביס, צריך להיות רוקח עם הכשרה ספציפית בהנפקה של קנאביס ואין הרבה כאלה כי עוד לא הכשירו אותם,  צריך לפחות שנתיים מאחורי דלפק וחצי שנה ניסיון בפועל עם קנאביס"

מסר לסיום למועמדים?

הטיפ שלי למועמדים:להגיע מוכן לראיון, ללמוד על החברה, על הטכנולוגיה, ולא פחות מזה – להבין  מה הצורך שלה בגיוס הנכחי  ואיך את/ה משתלב שם: מה את/ה מביא.

במיוחד בעידן הקורונה שרב הראינונות נעשים בזום – יש להכין סביבה פיזית נוחה ,מוארת, לבחון את הרקע שיראו המראיינים ,בזום  להגיע נינוח/ה קשוב/ה ולהיות הרבה יותר דינמי חיוני ומעביר מסרים בצורה מקסימלית ואיכותית.

בהצלחה!